ביאור יש"ר על התורה, במדבר כה:יב

לכן אמר, יוב"ע תרגמו לשון שבועה:

הנני נותן לו את בריתי שלום השלום היא טובה שאין למעלה הימנה כי היא כוללת כל ההצלחות הרוחניות והאושר הנצחי, ולכן הברכה שנותנין הכהנים לישראל חותמת בשלום, ולפי שאין האדם מגיע בחריצותו אל המעלה הזאת אם לא יבא לו עזר מן השמים לכן בא אצלה לשון נתינה, כי היא מתנה טובה שנותן הקב"ה ליראיו, ופנחס זכה למעלה זו חלף נדיבות לבו לעשות מעשה גדול כזה שהיה מעשה צדקה, כדברי המשורר ותחשב לו לצדקה (תהלים ק"ו ל"א), וידענו ששכר הצדקה הוא השלום כדכתיב והיה מעשה הצדקה שלום (ישעיה ל"ב י"ז), וכך אמרו באבות מרבה צדקה מרבה שלום:

את בריתי שלום, שיעורו את בריתי ברית שלום, וכמהו כסאך אלהים: