ביאור יש"ר על התורה, במדבר כב:ח

לינו פה הלילה, כבר ידע בלעם פי השם ב"ה כרת ברית עם ישראל להיות להם לאלהים והם יהיו לו לעם ולא נעלמו ממנו כל הנפלאות שעשה השם למענם, ומזה היה לו לשפוט שבודאי לא תעלה בידו לקללם, והיה לו להשיב להם מיד לא אוכל לעשות הדבר הזה ועצתכם רעה ולא תועיל, אולם לפי שלבו חורש און ושונא את ישראל בתכלית השנאה הסכים בדעתו עם עצת בלק ללכת לקלל, והרהר מחשבה רעה נגד ה' שמא תשתנה רצונו ית', ועתה יהיה טוב בעיני ה' לקללם, ולכן השיבם לינו פה הלילה:

וישבו, לשון עכבה: