ביאור יש"ר על התורה, במדבר יד:טז

מבלתי יכלת ה', כשחטאו בעגל עשה משה בתפילתו טענה גדולה, כדי שלא יאמרו הגוים שהשם נהפך לאויב לישראל ודרכו להתאכזר חלילה עם בריותיו, כמו שפירשנו שם וכאן עשה טענה אחרת שלא יאמרו שיש גבול ותכלית לכח השם, כאדם שיעמול ויטרח יום או יומים ואח"כ יפסוק כחו, ויצטרך לישב בטל איזה זמן עד ישוב כחו אליו, כן ה"ית אחרי שפעל דברים גדולים בעבור עמו, אין בו עוד כח חלילה להביאם אל הארץ, ולכן הרגם במדבר, ויהיה בזה חילול שמו ית' בין הגוים: