ביאור יש"ר על התורה, במדבר יב:ו

שמעו נא, שמעו עתה:

אם יהיה נביאכם ה', לפי הנחת הטעמים במלות האלה פירוש הכתוב כך, אם יהיה אדם בעל נבואה כמו נבואתכם (כי מלת נביאכם כאן הוא שם המקרה, כמו נבואתכם), אני ה' במראה אליו אתודע, ורצה בזה להוכיחם על מה שאמרו הרק אך במשה דבר ה' וכו', שרצו להשוות נבואתם לנבואת משה, והשם אמר להם אין נבואתכם דומה לנבואת משה, כי יש הפרש גדול ביניהם כמו שיפרש:

במראה אליו אתודע שיראה הנביא כעין תמונות וצורות שהם כמו משל אל המכוון בנבואה ההיא, ובהתבונן בם לפעמים יבין הנביא בשכלו את הנמשל, כמו סיר נפוח ומנורת זהב וזולתם מן הדברים שראו הנביאים בחזיונם, וכן היה דבר ה' אל אברהם במחזה, שבו הראה לו השם הכוכבים, וכן הענין בכל הנביאים, שלפי שרואים נבואתם במראות, אינם רואים כ"א חיצונו של דבר, ולכן לפעמים אינם מבינים פנימיותו, כמו הלא ידעת מה המה אלה ואומר לא אדוני (זכריה ד' ה'), ודניאל אמר ואני שמעתי ולא אבין, אבל משה היה רואה פנימי וחיצון כמו שאמר בכל ביתי נאמן הוא ובסמוך יפרש:

בחלום אדבר בו, ועוד הפרש גדול יש במצב הנביא, כי בעת שיבא אליו הדבור יתבטלו הרגשות חושיו והוא כחולם חלום: