ביאור יש"ר על התורה, במדבר יב:ד

פתאם, שלא היו בעת ההיא נותנים לבם ומתכונים לנבואה, אלא בשעה שהיו מדברים במשה ועוד הדבר בפיהם נאמר להם צאו שלשתכם, והנה אמר הכתוב פתאום כנגד אהרן ומרים לבד, כי משה היה ראוי לנבואה בכל עת ודעתו נכונה לדבקה בשם הנכבד בכל שעה:

צאו שלשתכם, מאהלכם אל אהל מועד, וקרא לשלשתם כי רצה שיהיה משה שם ייראה בקנאת השם לכבודו ויהיה מצוי להם שלא ימחול להם השם רק על ידו כאשר יתחננו אליו ויתרצה להם, אבל אח"כ אמר ויקרא אהרן ומרים לבד, שיאמר שבחו שלא בפניו: