ביאור יש"ר על התורה, במדבר יא:כו

וישארו שני אנשים, מבואר הענין בדברי חז"ל שלקח משה ששה מכל שבט שהם ע"ב במספר, כדי שלא להטיל קנאה בין השבטים, וכתב על שבעים פתקין זקן ושני פתקין הניח חלק, ואמר להם טולו פתקיכם, מי שעלה בידו זקן נתקדש ומי שעלה בידו חלק א"ל אין המקום חפץ בך, וקרה מקרה שנשארו אלדד ומידד במחנה כי לא יצא עליהם הגורל:

ותנח עליהם הרוח, אעפ"י שלא היו בכלל השבעים רצה השם לזכותם והאציל עליהם הרוח כמו לאחרים:

והמה בכתבים, שגם הם היו כתובים בפתקין כמו שאמרנו:

ולא יצאו האהלה, כשהעמיד משה את השבעים איש סביבות אהל מועד, לא יצאו עמהם אלדד ומידד מפני הענוה, כי אמרו אין אנו כדאים לגדולה:

ויתנבאו במחנה, אותה נבואה ממש שהתנבאו האחרים: