ביאור יש"ר על התורה, במדבר יא:כה

וירד ה' בענן, כדי שיתפעלו גם הזקנים מן המראה הזה:

וידבר אליו, ולא פירש לנו הכתוב מה דבר ה' אליו, רק זאת הודיענו הפסוק, כי השם היה מדבר עם משה לבדו, ולפי שאצל אז מרוחו על השבעים איש, התחילו גם הם להתנבאות את הדבר ההוא שדבר ה' אל משה, וידעו בנבואה את הדיבור ההוא, וזה טעם שאמר ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו:

ולא יספו, אך לא התנבאו רק אותו היום לבדו ולא הוסיפו להתנבאות מעצמן פעם אחרת, והענין כי לא היו נביאים רק אותה שעה לפי שזכו להיות אצל משה בשעת ירידת הענן, אבל הרוח שהאציל השם עליהם לא פסק מהם כל ימי חיותם, כי היו צריכים לרוח האלהי הזה כדי להנהיג את העם בחכמה ולהיות לעזר למשה: