ביאור יש"ר על התורה, במדבר יא:כ

עד חדש ימים אבל השלו הזה תאכלוהו חדש ימים כי יבא ברבוי והפלגה יותר ממה ששאלתם:

עד אשר יצא מאפכם, הוא על דרך משל שיתן להם בשר הרבה שתוכלו לאכול עד אשר יצא דרך האף, והכונה שתקוצו בו:

והיה לכם לזרא, שתרחיקוהו מאתכם כדבר הנתעב וזר שאינו נאכל, והוסיף לומר כן קודם שישלח להם השלו, כי השם חפץ חסד, ורצה לתת להם כמו עצה שישובו בתשובה טרם יחרה אפו בם, כאומר ראו אני נותן לכם בשר הרבה עד חדש ימים וכפי הטבע בזמן ארוך כזה אין ספק שתקוצו בו, לכן יותר טוב שתמשכו ידיכם ממנו אחר יום או יומים, ולא תאריכו לאכול עד יום האחרון של החדש, כי אז יהיה זה אות על זוללותכם והיותכם מושקעים בתאוות ותתחייבו עונש וכן קרה כמו שנפרש:

לאמר למה זה יצאנו ממצרים, כי אמרו זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים, והרי הוא כאילו בקשו לשוב שם, וזה אות כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם, לפי שכל כך משלה התאוה עליכם שאתם מחליפים בה הטובה שאין למעלה הימנה, שהיא יציאת מצרים מבית עבדים להיות עם קדוש לה' אלהי ישראל כי היה זה הנסיון התשיעי שבו נסו את ה' מחוסר אמונתם בו: