ביאור יש"ר על התורה, ויקרא ג:א

ואם זבח שלמים קרבנו, הקדים עולה ומנחה שהן קדש קדשים, ועתה ידבר בשלמים שהן קדשים קלים, ומלת שלמים מלשון שלום אע"פי שהן שני משקלים, כי השלום בל"הק היא הצלחה, וקרבן שלמים הוא מרוב שמחה, פעמים ברכת ה' בכל אשר לו או שהגיעו טובה גדולה וזובח שלמי שמחה להודות לה' חסדו ולספר טובו, ועמים שנמלט מצרה, וזובח זבחי תודה להודות לה' כי גמל עליו וכמ"ש בפרשת צו, וע"י שמודה לאלהיו ומכיר טובו, מושך על עצמו חסד עליון, וישמור אותו השם ויהיה כל אשר לו שלום:

זבח שלמים, אבל עולה וחטאת ואשם אינן קרואים זבח, והטעם לפי שבשר השלמים נאכל לבעלים, כי זבח הוא סעודה של שמחה, מה שאין כן שאר הקרבנות שאינן לסעודת הבעלים:

תמים יקריבנו, שאע"פי שאין זכרות בשלמים, יש תמות:

לפני ה', בעזרה: