ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כז:לב

וכל מעשר בקר וצאן, זה מעשר בהמה, ולפי שלא מצינו בתורה מצוה מפורשת לעשר מעשר בהמה שנה שנה, למדו ר' עקיבא מפסוק עשר תעשר את כל תבואת זרעך (דברים ל"ד כ"א), ואמר בת"כ עשר תעשר בשני מעשרות מדבר, מעשר תבואות ומעשר בהמה, כמו שנפרש שם אי"ה:

כל אשר יעבר תחת השבט, אינו צריך להיות ממבחר העדר, אלא יהיה מכל אשר יעבור תחת השבט, בין שמנה בין רזה בין תם בין בעל מום, תמיד העשירי יהיה קדש:

תחת השבט, כמו ששנינו כיצד מעשרן כונסן לדיר ועושה להן פתח קטן, כדי שלא יהיו שנים יכולין לצאת כאחד, ומונה בשבט א' ב' ג' עד עשרה, והיוצא עשירי סוקרו בסקרא ואומר הרי זה מעשר:

קדש לה', לקרב למזבח דמו ואמוריו, והבשר נאכל ??לכהנים: