ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כז:כח

אך כל חרם, נחלקו רבותינו בדבר, י"א סתם חרמים להקדש ומה אני מקיים כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר י"ח י"ד), בחרמי כהנים, שפירש ואמר הרי זה לכהן, ויש שאמרו סתם חרמים לכהן:

לא ימכר ולא יגאל, אלא ינתן לכהן, לדברי האומר סתם חרמים לכהנים, מפרש מקרא זה לסתם חרמים, והאומר סתם חרמים לבדק הבית, מפרש מקרא זה בחרמי כהנים, שהכל מודים שחרמי כהנים אין להם פדיון עד שיבואו ליד הכהן, וחרמי גבוה נפדים:

מכל אשר לו, דבר שקנוי לו קנין הגוף, כמו מטלטלין ושדות ובהמה ועבדו ושפחתו הכנענים, שהן כלם קנין כסף, אבל אין אדם מחרים דבר שאינו שלו, כגון שהחרים בנו ובתו ועבדו ושפחתו העברים או שדה מקנתו, שאין גופן שלו, אם החרים לא אמר כלום:

קדש קדשים הוא לה', כי כונת המחרים להוציא דבר זה מרשות חול להיות קדש לה', נעשה הדבר ק"ק כעולה וכחטאת, ולכן כל זמן שהוא תחת יד המחרים, אסור בו כמו בדבר שהוא ק"ק, אלא שהשם נתן את החרמים מתנה לאהרן, שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה, כמו שנתן להם משלחנו בשר הקרבנות וכן התרומה, וביד הכהנים נעשה כשלהם ויוצא לחולין: