ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כד:טו

כי יקלל אלהיו, אם יקלל שם אלהים, ישא חטאו בכרת, כי שם אלהים נאמר גם על המלאכים ועל הדיינים, ומי יוכל לדעת מה יש בלב המקלל, לכן השם לבדו היודע פשעו יכריתנו מארץ החיים, אבל ונוקב שם ה' שפירש שם המיוחד שלא יתערב עם שם זה אלא הוא לבדו, מות יומת בסקילה, ודוקא שיקלל, כי מלת יקלל שבכתוב זה נמשך לכתוב השני, והטעם אם בעת שיקלל יפרש השם הנכבד יומת בסקילה בנקבו שם כאשר עשה בן המצרי: