ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כג:טז

עד ממחרת השבת השביעת, של שבוע השביעית, ויום ראשון בשבוע השמינית הוא מחרת של שבוע שביעית:

תספרו חמשים יום, להודיענו שחג השבועות אינו ביום מ"ט ולא ביום נ"א, הוצרכו שני הכתובים להאמר, תחלה אמר שבע שבתות תמימות תהיינה, ותמימות בלי חסרון ותוספת, ושוב אין לטעות לספור חמשים יום, ועל כרחנו תספרו חמשים יום אינו לחשבון הספירה של מצוה, אלא חשבון בני אדם לקבוע יום החג ביום החמשים, ופירוש הכתובים כך, שבע שבתות תמימות תהיינה ימי הספירה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום, עד ועד בכלל, שאם תספרו ממחרת השבת עד מחרת השבת השביעית חמשים יום, אז והקרבתם מנחה וכו', בו תקריבו ולא בסוף שבע שבתות:

מנחה חדשה, שתי הלחם והיא מנחה ראשונה שבאה מן החדש, שאין מביאין במקדש מתבואה חדשה שבכרה בשנה זו מנחה קודם שתי הלחם, שהוא זמן קציר חטים, ואם תאמר הרי קרבה מנחת העומר, אינה באה כשאר כל המנחות שהיא באה שעורים: