ביאור יש"ר על התורה, ויקרא כב:כז

שור או כשב או עז כי יולד, הנולד מן השור נקרא עגל, והנולד לכשב או עז נקרא שה, ולמדנו מכאן ששור בן יומו נקרא שור, וכן כשב ועז, לרמוז שהן שלמים בצורתם בהולדם, כמו שהם בזקנתם, ואין כן האדם שהוא בתחלה עולל ויונק בהולדו בל ידע מה, עד יגדל וילמוד ויעמול, כי בו נשמת חיים והכח לבחור בטוב או ברע, ואם יזכה ידמה באחריתו לבר אלהין:

והיה שבעת ימים תחת אמו, דבר הכתוב בהווה באמו תניקהו ותשגיח עליו ז' ימים, אבל אפילו מתה אמו שעה אחת אחר שנולד, ראוי לקרבן משמיני ואילך:

ירצה, אם תקדישנו: