ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יט:טז

לא תלך רכיל בעמך, לא תלך בבתי בני עמך לרגל אותם, לשמוע סודותם, ולהגיד לזה מה שראה או ששמע מחברו, אע"פי שאינו מכוין לרעה לעורר איבה ומדנים, שכמה תקלות יוצאין מזה:

בעמך, אבל שונאינו והנלחמים בנו מותר לשלוח מרגלים לעמוד על סודם להנצל מידם כמו שמצינו בכתובים:

לא תעמד על דם רעך, אע"פי שצויתיך לא תלך רכיל בעמך, אל תאמר גם אם נודע לי שעומדים עליו להרגו, או שרודפים אחריו, אינו צריך לגלות אזנו, או להיות לעזר לו, ת"ל לא תעמוד על דם רעך, כלומר אל תעמוד במקומך, סמוך לדם רעך הקרוב להשפך, אלא אמץ כח ולך להציל דמו מיד רודפיו, או מסכנה גלויה: