ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יג:מח

או בשתי, הוא החוט ההולך לאורך הבגד:

או בערב, הוא החוט העובר בו לרוחב, ומלת בשתי מן שת לי אלהים, כי השתות יהרסון, שהוא יסוד הב גד, והערב ההולך לרחבו נקרא כן לפי שמערב החוטין כלם:

לפשתים ולצמר, שימוש הלמ"ד, הוא סימן כללי, בין שיהיה פשתים או צמר, וכן לכל אשר יעשה העור למלאכה דלהלן:

בעור, זה עור שלא נעשה ממנו כלי:

מלאכת עור, שנעשו ממנו כלים: