ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יג:מו

כל ימי אשר הנגע בו יטמא, אין טומאתו לימים כמו נוגע במת או בשרץ, אלא פעם זמן רב פעם קצר, ותלויה בנגע, שכל הימים שהנגע בו יטמא, כי טומאתו יוצאת מגופו, וכן בזב וזבה שנאמר כל ימי זוב טומאתה (ט"ו כ"ה), על כן הוסיף טמא הוא, כלומר גופו טמא, ואיך יטהר בימים, וכן אמר בזבה טמאה היא:

בדד ישב, חמור מכל הטמאין, שמשתלח גם ממחנה ישראל, ואילו כתב לבד בדד ישב, היה מתפרש שישב בביתו בחדר לבד ואין איש עמו, על כן הוסיף מחוץ למחנה מושבו, שמשתלח חוץ לג' מחנות, שלא יהיו הטמאין האחרים יושבים עמו: