ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יא:לז

וכי יפל מנבלתם, זהו דין אוכלין טהורין, כמו המים שבקרקע אינן מקבלים טומאה, כך אוכלין המחוברין לקרקע אינן מקבלים טומאה, לכן כשנפל מנבלתם על זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא:

זרע, כל העשבים נקראים זרע, כמו עשב מזריע זרע (בראשית א' י"ב) וכן הבנים נקראים זרע, כמו ולזרעך אחריך (שם י"ז ז'), וכאן שמדבר על זרע צמחי האדמה הוסיף זרוע, שהוא שם דבר, כמו ויתנו לנו מן הזרעונין (דניאל א'), והשיעור זריעה של מיני זרעונין:

אשר יזרע, שדרכו להזרע ועושה שורש בארץ, או אשר יזרע, כמו אשר הוא זרוע עתה ועומד בשדה:

טהור הוא, שהמחובר לקרקע אינו מקבל טומאה, ואפילו תלוש שהוכשר לקבל טומאה ונטמא, וחזר וזרעו בארץ ונשרש בה, אע"פי שאין זרעו כלה, הצומח ממנו טהור: