ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יא:לה

וכל אשר יפול מנבלתם עליו יטמא, לפי פשוטו עד כאן דבר מכלי עץ שצריכין תוך, ועל בגדים ועל כלי חרס שלא יטמא מגבו, ועתה ידבר על שאר כלים ממתכות שהן מטמאין מגבן שכל אשר יפול מהן עליו יטמא, ואינן צריכין שבירה, אלא טבילה כמו כלי עץ:

תנור וכירים יתץ, שתיהן חרס מחרסי האדמה, ומטמאין מאוירן, ואין לטעות שהכתוב גוזר כן גם על תנור וכירים של מתכות, שהרי אמר יותץ ואין למתכות נתיצה, ואע"פי שהן חרס אין דינן ככלי חרס שצריכין להיות מתטלטלין, ואם קבועין בקרקע אינן מקבלים טומאה, שאין טומאה במחובר, ותנור וכירים אע"פי שקבועין בקרקע מקבלין טומאה, וגזירת הכתוב הוא ולכך חלקן משאר כלי חרס:

יתץ, מלת נתיצה במקרא על הריסת דברים המחוברים בארץ, כמו ונתץ את הבית (לקמן י' מ"ה), וכן כאן שצריך להסיעו מיסודו, לא שחייב להתיצו אלא שאין לו טהרה בטבילה:

טמאים הם, כל זמן שהן שלמים הרי הן בטומאתן לעולם:

וטמאים יהיו לכם, שלא תאמר מצוה אני לנותצם ת"ל וטמאים יהיו לכם, אם רצה לקיימן בטומאתן רשאי: