ביאור יש"ר על התורה, ויקרא י:יח

הן לא הובא, אין חטאת זו פנימית שאמרתי עליה וכל חטאת אשר יובא וכו' לא תאכל באש תשרף, כי חיצונית היתה, גם לא הובא מדמה לפנים בטעות, שהרי הייתי פה עמכם ולא נכנס אדם לפנים:

אל הקדש פנימה, לפי שהעזרה גם היא קודש, על כן הוסיף פנימה שהוא ההיכל והדביר:

אכל תאכלו, היה לכם לאכלה בקדש בעזרה ומדוע מהרתם לשרוף אותה:

כאשר צויתי, בדין חטאת חיצונה, ולפי שהדבר מוכרע מעצמו, לא הוגד לי מפי הגבורה: