ביאור יש"ר על התורה, בראשית ט:כז

יפת אלהים ליפת, לשון נופל על לשון, והכונה שירחיב השם את גבולו, וכן היה כי רוב ממלכות הראשיות מזרעו של יפת הם, כמו מלכות יון, מלכות אשכנז, מלכות משך וכו':

וישכון באהלי שם, לפי שבירך את יפת אצל שם, והיינו חושבים שיהיו שניהם שוים לברכה, לכן חזר ואמר וישכון באהלי שם, פועל וישכון שב על אלהים הנזכר בפסוק, ופירושו אע"פי שיהיה ליפת הרחבה בגבולים, לא יזכה למתנות הרוחניות אשר הם נחלה לזרע שם לבד, כי האלהים ישרה שכינתו באהלי שם, ויהיה לבניו לאלהים, והם יהיו לו סגולה מכל העמים, ולכן אין דמיון ליפת עם שם רק בענין השררה שנתתי להם על זרע חם, כי בני חם יהיו נכנעים תחת שניהם, וזהו שחזר ואמר ויהי כנען עבד למו: