ביאור יש"ר על התורה, בראשית מב:כה

ויצו יוסף וימלאו וגומר להשיב וגומר ולתת, יש פה קיצור לשון, ושעורו בתשלומו כן הוא, ויצו יוסף (למלאות כליהם בר) וימלאו את כליהם בר (ויצו עוד להשיב כספיהם וגומר, ואמר וימלאו בלשון רבים, ויעש בלשון יחיד כי הצווי למלאות כליהם היה בפומבי לכל עבדיו הממונים על בתי אוצרות התבואה לשבור בר, אבל צווי השבת הכסף ונתינת הצידה לא היה רק למנשה בנואו לעבד אחר נאמן ביתו, שהוא יעשה זאת לבדו בסתר, ועליו שב ויעש להם כן, ולזה כיון גם בעל הטעמים שהעמיד הצווי הראשון בטעם סגולתא:

ולהשיב כספיהם, הטעם שרצה להשיב כספיהם, היה להבהילם במעשה זר כזה,, ויתנו על לבם להתבונן על מה שקרה אותם, ומתוך כך יכירו כי זה בא להם חלף חטאתם גם כיון בזה שלח לגרום נזק לבית אביו, אלא לפרנסם בלי תשלום כסף, כי להיותם אחיו והוא השליט, ראוי שיתפרנסו בחנם, כמו שבלי ספק כל אנשי בית פרעה היו מתפרנסים מן האוצרות בלי פרעון, וכן עשה יוסף לבסוף עם בית אביו שכלכלם לחם לפי הטף, כמו שנפרש שם:

צדה לדרך, בלי ספק קנו ממנו כ"כ שיספיק להם גם לדרך, אך הכוונה שנתן להם מאכלים מתוקנים לאכול בדרך, כי התבואה שקנו צריכה עבודות הרבה, טחינה לישה ואפייה וכדומה, טרם תכשר להאכל: