ביאור יש"ר על התורה, בראשית מב:כד

ויסב מעליהם, נתרחק מעליהם שלא יראוהו בוכה, כי נמכרו רחמיו עליהם בשמעו שנתחרטו על מה שעשו לו: ו

ידבר אלהם, דברי חן ותנחומים, או שאמר להם, כדי שלא תבאו לידי מחלוקת לבחור אחד מכם שישאר במשמר, כי כל אחד ירצה שישאר חבירו וכולכם תסכימו שלא למסור בידכם אחד מכם להאסר, לכן אקח אני מי שארצה:

את שמעון, לפי ששמע יוסף את דברי ראובן הלא אמרתי וכו', והבין שהוא לא חטא במכירתו, לכן לקח את שמעון, כי הוא הגדול מכולם, והיה לו ללכת בעצת ראובן ולמחות ביד אחיו הקטנים ממנו, ובב"ר אמרו כי שמעון הוא שהשליכו לבור, והוא שאמר ללוי הנה בעל החלומות הלזה בא:

ויאסר אתו לעיניהם, לא אסרו אלא לעיניהם, וכיון שהלכו משם הוציאו והאכילו והשקהו: