ביאור יש"ר על התורה, בראשית מב:כב

ויען ראובן אתם, הנה ראובן רצה להוכיחם עוד כי לא די שיכירו היותם אשמים בדבר בעבור שטעו במה שעשו, אלא יכירו שמזידים היו, כי הוא התרה בם בשעת מעשה שלא יחטאו בו כי ילד הוא, ומפני נערותו חטא להם, וראוי להעביר על חטאות נעוריו, ואעפי"כ לא אבו שמוע:

וגם דמו הנה נדרש, אע"פי שלא הרגתם אותו, ידרוש השם מכם דמו, ונחשב לכם כאילו שפכתם דמו בהיותו נמכר לעבד עולם, כי יתכן שמת בעבור היותו ילד שעשועים ולא נסה לעבוד, והנה אחיו לא ענו דבר לראובן, כי נתביישו מפניו בהכירם גודל רשעתם, והצדיקו עליהם את הדין: