ביאור יש"ר על התורה, בראשית מא:ח

ותפעם רוחו, היתה רוחו מבוהלת ובלתי מיושבת וביקש לדעת פתרון החלום:

חרטמי, מלשון ויצר אותו בחרט (שמות ל"ב ד'), והמ"ם נוסף, והוא הכלי אשר בו עושים רשמים בגוף קשה, והושאל השם הזה גם אל הרושם, והדבר ידוע שטרם נתפשטה בעולם מלאכת הכתיבה באותיות, היו רושמים כל הענינים והרעיונים ע"י ציורים הנקראים גירוגליפיצי, והיתה הכתיבה ההיא מצויה אצל כהני וחכמי מצרים ולכן יקרא חרטום האיש המבין התמונות והחריטים ההם, ויודע להשתמש בהם ולפתרם כראוי, והחרטומים האלה היו המכשפים ופותרי החלומות במצרים:

את חלומו ואין פותר אותם, אמר חלומו לשון יחיד לפי שפרעה הבין כי שניהם חלום אחד הם, אבל החרטומים חשבו שהם שני חלומות, ולכן לא יכלו לפתור אותם לפרעה, ולא היה לו קורת רוח בפתרונם: