ביאור יש"ר על התורה, בראשית מא:י

פרעה קצף, כל מלכי מצרים קרויים פרעה, והוא כמו המלך קצף, וכן שם אבימלך לפלשתים, ומלכי צדק או אדוני צדק לירושלים, ואגג לעמלק:

קצף על עבדיו, כוונת שר המקשים בדבריו אלה היה להגדיל חכמת יוסף, שאע"פי שהיו שר המקשים ושר האופים דומים בכל עניניהם וקורותם וחלומותיהם עכ"ז יוסף בחכמתו פתר זה לחיים וזה למות, ולכן התחיל ואמר פרעה קצף על עבדיו, כלומר קצף על שנינו ביחד וא"א שידע הנער מי משלנו הנקי ומי הפושע:

אתי ואת שר האפים, כמו שהחטא היה שוה, כך העונש היה שוה כי שנינו באנו אל מקום אחד, וא"כ היה ראוי שיהיה גם אחרית שנינו שוה: