ביאור יש"ר על התורה, בראשית לט:ו

ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם, לא היה מעיין ומביט כלל בכל צרכי ביתו מהיכן בא לו, עד שעה שרואה את מאכלו על השלחן ואוכלו, ולפי שעיקר צרכי האדם הוא הלחם אשר הוא אוכל, כינה הכתוב צרכיו בזה אבל יכלול גם כל שאר צרכיו, כגון משכבו מלבושיו וכדומה, ואין ספק שבכלל צרכיו אלה גם אשתו, כמו שאמר יוסף להלן כי אם אותך באשר את אשתו, ואפשר ג"כ לפרש שזכר בפרטות הלחם, כי כל ממון פוטיפר היה ביד יוסף זולת הלחם, והטעם כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם:

ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה, הוא כמו הקדמה לפרשה שלאחריו, כי בעבור היותו טוב ראי, לכן ותשא אשת אדוניו וכו':