ביאור יש"ר על התורה, בראשית לט:ה

ויהי מאז הפקיד וכו' ויברך, פועל הברכה מחובר אל פועל הפקידה בזמן ובסבה, מיד כאשר הפקידו על ביתו, ומאותו הזמן והלאה, היה שנוי מורגש וניכר בברכת ביתו עד שידע פוטיפר שבגלל יוסף היה לו הדבר הזה, והנה בתחלה כשהפקידו על ביתו, היה פוטיפר פוקד על דרכיו ולוקח ממנו חשבון מכל דבר, אך בראותו אח"ז הברכה הבאה לו פתאום בגללו, אז עזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה וכו', כלומר שהאמינהו בכל דבר מאז ואילך בלי לקיחת ממנו חשבון כלל, והיא הכוונה בפסוק ויעזוב וכו':