ביאור יש"ר על התורה, בראשית לח:כג

תקח לה, תעכב לעצמה הערבון שבידה:

פן נהיה לבוז, אם תבקשנה עוד יתפרסם הדבר, ויהיה לך לגנאי לחזר אחר הקדשות, ולי לחרפה שהשפלתי עצמי עם הקדשה ההיא, וא"כ שנינו נהיה לבוז, ומלשון זה שמענו שלא היה יהודה רגיל במעשים כאלה, ורק היתה נסבה מאת האלהים להוליד ממנו בדרך זה שני תאומים צדיקים ראשי משפחת בית דוד ומשיח צדקנו:

הנה שלחתי הגדי הזה, עשיתי מה שהבטחתי לה ומה עלי לעשות עוד: