ביאור יש"ר על התורה, בראשית כב:יז

כי ברך אברכך, מלת כי שב על בי נשבעתי נאום ה', והתחיל שם במלת כי שהוא כמו אשר, ורצה לומר כי ברך אברכך, אלא שטרם גמרו כוונתו זכר סבת ההבטחה ההיא, מן יען עד יחידך, ואחרי אשר גמר ענין הסבה, כפל מלת כי ושב אל ענין השבועה שהתחיל בו כי ברך אברכך, והברכה הזאת כוללת כל הטובות שהבטיחו מאז לבניו אחריו:

את שער איביו, פי' ארץ אויביו, ונקראת כל הארץ כן על שם כניסתה שהיא שער הארץ, לפי שהארץ החזקה והבצורה קשה ליכנס שמה מפני ההרים או הימים אשר סביבותיה, וכיון שנכנסו האויבים ועברו אותם השערים הרי כל הארץ נכבשת לפניהם: