ביאור יש"ר על התורה, בראשית ב:ה

וכל שיח השדה וכו', הפסוק הזה ושלאחריו הם כמו הקדמה לסיפור שיבא אח"כ כדרך הכתובים בכמה מקומות להקדים הודעה אחת הצריכה להבנת הסיפור, ולפי שעתיד לספר ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ וכו', והיה קשה מה צורך לצמיחה זאת והלא כבר נבראו האילנות ביום השלישי, לכן הוצרך להודיע שאע"פי שהיו אילנות בעולם לא היה עדיין שיח בארץ, כי שיח לדעתי הוא אילן הנטוע בידי אדם מזמורת אילן אחר, ומורכב באופן שיעשה פירות טובים למאכל, והנה ביום השלישי נברא כל עץ פרי עושה פרי למינו, אבל לא היו הפירות ההם טובות למאכל כי לא היו מורכבים, והבורא ית' נטע גן בעדן והצמיח בו אילנות מורכבים וטובים למאכל לצורך המין האנושי:

טרם יהיה, עדיין לא היה:

וכל עשב השדה טרם יצמח. זה ענין אחר וגם הוא כמו הקדמה, כי לפי שעתיד לספר שהאדם נענש לאכול את עשב השדה הקדים כאן הודעה שלא צמחו עדיין עשבי השדה שהם העשבים הראויים כעת למאכל אדם, כגון מיני ירקות והקישואים והאבטיחים וכדומה, כי ירק עשב שזכר למעלה ביום הששי הוא החציר שאינו ראוי אלא למאכל בהמה כענין שכתוב מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם (תהלים ק"ד י"ד), והנה עתה ספר שלא התחילו עדיין עשבי השדה לצמוח, אבל כבר היה כח מוטבע באדמה להוציא העשבים כשירד עליה מטר, כמו שקרה אח"כ:

כי לא המטיר וכו', זה נתינת טעם למה לא צמחו עדיין עשבי השדה, כי המטר מרוה את הארץ ומוליד ממנה כל מיני עשבים כידוע שהם מלאים לחלוחית ומים, והודיע כאן שעדיין לא היה מטר בארץ מן הטעם שאבאר בסמוך:

ואדם אין לעבוד את האדמה, זה נתינת טעם למה לא היה עדיין שיח בארץ, וזה לפי שלא היה שם אדם לעבוד העבודות הצריכות לזה לכרות ולהבריך ולהרכיב וכדומה: