ביאור יש"ר על התורה, בראשית יט:ט

ויאמרו גש הלאה, התקרב לצדדין והתרחק ממנו, כי היה לוט עומד לפני הפתח מבחוץ למנוע אותם מגשת אל הדלת לשברה, והם גרשוהו משם אע"פי שהיה בעל הבית, וקרבו אל הדלת בחזקה, וזה טעם שאמרו גש האלה:

ויאמרו האחד בא לגור, מכפל הלשון שאמר ויאמרו ויאמרו שני פעמים יראה שרומז לב' כתות אנשים שהיו שם, קצתם באו בצווי קציני סדום לקחת האנשים בחזקה, והם אמרו גש האלה, כלומר פנה לנו מקום לשבור הדלת כי כך נצטווינו, ושארית העם שנתקבצו שמה למלאות תאוותם הרשעה אמרו כמוכיחים את לוט על שהעיז פניו למרות את פי קציני הארץ האחד בא לגור וכו', פי' האיש האחד הזה (דהיינו לוט) בא לגור בינינו, ואנחנו נגד נימוסי הארץ נתנו לו מלון אורחים בעברנו על מדותינו, ועתה רוצה לשפוט את מעשינו הצדקו אם לא, כי החליט ואמר רק לאנשים האל אל תעשו דבר, והפך מזה כבר הסכמנו לענות כל האורחים, ואפשר שטעם אמרם האחד ולא אמרו האיש בא לגור, לפי שאנשי סדום לא קבלו מימיהם שום אורח להתיישב בעירם אלא לוט לבדו, וגם עליו נתחרטו:

עתה נרע לך מהם, למ"ד לך מושכת עצמה ואחרת עמה, ושיעורו מלהם, והכוונה נעשה לך רעה יותר ממה שנעשה להם, ובזה רמזו לו שאם לא יוציא אליהם, האורחים יקחו נקמתם ממנו, אם בעשות לו כאשר זממו לעשות להם או בעונש אחר קשה יותר:

ויפצרו באיש בלוט מאד, בני העיר שהוכיחוהו ואמרו לו האחד בא לגור היו מפצירים בו מאד ודוחקים ולוחצים אותו עד שיתרצה להם, כי פועל פצר אינו תמיד על פיוס דברים, אלא דומה לפועל פרץ שהוראתו הריסת הגדר והלחיצה בו, וכן פצר ענינו לפעמים דחיקה בכח, וכן מצאנו ויפרצו בו עבדיו (ש"א כ"ח כ"ג), שהוא כמו ויפצרו:

ויגשו לשבר הדלת, בעוד שאנשי העיר דברו כזאת ללוט, בין כך ובין כך שלוחי המשפט והשוטרים נגשו אל הדלת לשברה: