ביאור יש"ר על התורה, בראשית יז:ג

ויפול אברם על פניו, לפי שהנבואה הזאת לא היתה כ"א ברמז ודבריה סתומים כי לא פירש עדיין איך יהיה אברהם תמים ומהו הברית שיתן השם בינו ובין אברהם, לכן נפל אברהם על פניו להתבודד ולחשוב בעומק הענין ההוא, דומה למה שכתוב להלן ויפול אברהם על פניו ויצחק (לקמן י"ז), ששם פירש יותר ויאמר בלבו הלבן וכו', הרי שהנפילה על פנים הוא על המחשבה בדברים עמוקים וסתומים שהיא האמירה בלב:

וידבר אתו אלהים, עכשיו בא לפרש דבריו הראשונים בהרחבה גדולה ובביאור, ולכן אמר כאן לשון וידבר, מה שלא אמר כן בכל הנבואות שקדמו, כי לשון דבור הוא על הרחבת דברים בכל פרטיהם כמו שנפרש (שמות י"ג א'):