ביאור יש"ר על התורה, בראשית טו:יג

כי גר יהיה זרעך, לפי שאברם שאל מתי יירשו בניו את הארץ, הודיעו עתה שזרעו יהיה גר בארצות אחרות ד' מאות שנה ואח"כ הדור הרביעי ישובו הנה לרשתה, ואע"פי שאין לבא בסוד ה' לידע למה גזר גלות כזה לזרעו של אברהם, הנה לפי הפשט יראה שהיה זה בעון בני יעקב שמכרו את יוסף אחיהם על לא חמס בכפיו, והודיע ה' לאברם שעתידים בניו לחטוא ויתחייבו גלות, ואמר זרעך סתם, כי הת' שנה של גלות וגרות התחילו משנולד יצחק:

בארץ לא להם, ולא אמר בארץ מצרים אלא לא להם, כי משנולד יצחק גרו אבותינו פעם כה ופעם כה, ויגר אברהם וכו' (לקמן כ"א ל"ד), וישב יצחק בגרר (שם כ"ו ו'), ויעקב גר בארץ חם (תהלים ק"ה כ"ג), לגור בארץ באנו (בראשית מ"ז ד'):

ועבדום, כמו ועבדו בהם, כלומר אנשי הארץ ההיא שזכר יעבידו את זרעך בפרך:

וענו אותם ארבע מאות שנה, הרי המקרא מסורס, ושעורו כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה ועבדום וענו אותם: