ביאור יש"ר על התורה, שמות לג:ה

אמר אל בני ישראל, השם מלא רחמים, וכאשר ראה שהתאבלו, חזר וקראם בשמם החביב בני ישראל, ואמר שלטובתם לא יעלה בקרבם, כדי שלא לכלותם, ולכך טוב שישלח מלאך לפניהם:

ועתה הורד עדיך, פורענות זו תלקו מיד שתורידו עדיכם מעליכם:

ואדעה מה אעשה לך, בפקודת שאר העון אני יודע מה שבלבי לעשות לך, והנה בלשון זה של ידיעה נרמז כאן גם לשון חבה, כי כפי התאבלם והנחמם על עוונם אפקדם ברחמים ואסלח להם: