ביאור יש"ר על התורה, שמות כג:ב

לא תהיה אחרי רבים לרעת, אם ראית רשעים מטין משפט, לא תאמר הואיל ורבים הם אני נוטה אחריהם:

ולא תענה, כשישאלך הנידון על אותו המשפט, אל תעננו על הריב דבר הנוטה אחרי רבים להטות את המשפט מאמתתו, אלא אמור את המשפט כאשר הוא, וקולר יהיה תלוי בצואר הרבים, והנה מדלא אסר להיות אחרי רבים כי אם לרעות, וכן לא הזהיר מלנטות אחריהם כי אם שלא להטות משפט, מכלל לאו אתה שומע הן, שאם הדבר בספק, יש לך לנטות אחרי הרוב, ולכן דרשו חז"ל מפסוק זה שהלכה כרבים: