ביאור יש"ר על התורה, שמות טז:ג

מי יתן מותנו ביד ה', הלואי שנהיה עוד בארץ מצרים ונמות שם בהפקד עלינו פקודת כל אדם ולא נמות עתה ברעב:

על סיר הבשר באכלנו לחם, הרי ששאלו שני דברים בשר ולחם:

כי הוצאתם אתנו, ידעו ישראל כי אל מוציאם ממצרים, לא משה ואהרן, אלא שבאמת התרעמו על ה"ית ורק לכסות חרפתם תלו הדבר במשה ובאהרן, על כן הוכיחם משה לא עלינו תלונותיכם וכו', והנה תלונתם הביאה אותם להטיל ספק בדבר ה' שהבטיחם לתת להם תורה ולהנחילם ארץ טובה, ואיך יעזבם עתה למות ברעב, אין זה אלה שנסו את ה', וזה הנסיון הרביעי: