ביאור יש"ר על התורה, שמות יד:כב

ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, באו בתוך החלל הזה, אבל לא מצאו שם חלל כי אם יבשה שעלתה עתה מקרקעית הים, ולא קראה הכתוב חרבה שהוא שם נופל גם על מדבר ציה ושממה, אבל יבשה נופל על ארץ שדות וכרמים, לכן תחלה אמר וישם את הים לחרבה, וכשבאו ישראל לתוכו קראו יבשה כי היה מלא עשב ודשא, וכל זה כדי שלא ירגישו המצריים כי באו עתה בתוך הים, ונדמה להם שהולכים על פני השדה:

והמים להם חמה, כי נצבו כמו נד ע"י רוח קדים העזה: