ביאור יש"ר על התורה, שמות יד:כא

ויולך ה' את הים, הים שהוא החלל חלף הלך לו ואיננו עוד כל הלילה, כי לא שב לאיתנו עד הבוקר, ותחת שהיה החלל מלא מים, נסתם עתה ע"י התהום שעלה, והיה זה ע"י רוח קדים עזה, כלומר ע"י רוח פלא שעליו נופל תואר עזה והמשילו לרוח קדים שהוא חם ומייבש הקרקע:

ויבקעו המים, זה היה תולדה נמשכת מעליית התהום, שדחק בעלייתו את מי הים לצד זה ולצד זה ובקע אותם, ולפי שתהום בקע אותם ולא היה עיקר הפלא בבקיעה הזאת, אמר ויבקעו בבנין נפעל: