ביאור יש"ר על התורה, דברים ח:ב

למען ענתך, זהו עינוי שאין פת בסלך וחייך תלויים למרום בכל יום:

לנסתך לדעת, אין השם צריך לנסות, כי אין דבר נעלם ממנו, אמנם לפעמים יאמין האדם בעצמו שהוא צדיק גמור ובר לבב, וע"י הנסיונות יודע לו כי חסר הוא וכשידע חסרונותיו יתאמץ להגיע אל שלמותו, וכן דור המדבר האמינו בעצמם שהגיעו אל תכלית השלמות, והוא ב"ה ידע כי לבם לא נכון עמו, ויענם וינסם לתת להם יד לטהר לבבם ולשוב מעונותיהם, וזהו לדעת את אשר בלבבך:

התשמר מצותיו אם לא, אם גם בעת הצרות והעינוי עודך מחזיק בתומתך ותשמור מצותיו בלב שלם, או אם תדבר תועה על ה' ותעזוב פקודיו, והנה אתה לא עמדת בנסיון כמו ברפידים ובארץ אדום וכיוצא, ועי"כ למדתיך להועיל למען יודע לך שאינך שלם ביראת ה' ולולי עונית ונוסית היית טועה בנפשך שאתה שלם וטוב: