ביאור יש"ר על התורה, דברים לב:לה

לי נקם ושלם, לי יאות לנקום נקמת ישראל מידם ולשלם להם כפעלם:

לעת תמוט רגלם, כאשר תמוט רגל האומות ליפול, והוא לעת שתתמלא סאתם, ותשלם זמן ממשלתם הנגזרת עליהם:

כי קרוב יום אידם, נמשך למטה אל וחש עתידות, ולכן בא האתנח במלת רגלם, ופירושו וכאשר יקרב יום המוגבל לפורענותם, אז לא אאריך עוד להם אפילו רגע אחת, אלא אחיש להביא עליהם כל הפורעניות העתידות והמוכנות להם, ובשצף קצף יכלו ויאבדו: