ביאור יש"ר על התורה, דברים לב:לד

הלא הוא כמוס עמדי, אחרי שהבטיח השם שלא יזנח לעולם את שארית ישראל מן הטעם שביאר לולי כעס אויב אגור וגו', רמז עתה כי עכ"ז ימים רבים יעשן אפו בצאן מרעיתו, עד יזכו אל התשועה הגדולה שאין עוד אחריה צרה, וכל הימים האלה ידמה כאילו ישכח השם קול צורריו ושאון קמיו, ולא יחשוף זרוע עוזו להנקם מהם, אבל אין שכחה לפני כסא כבודו, כי הכל שמור ליום מועד, ועל זה אמר הלא הוא כמוס עמדי, כלומר דעו שלא נשכח דבר, והכל גנוז ושמור אצלי עד בוא מועד שקבעתי בעצת חכמתי, כי לכל זמן ועת לכל חפץ בסוד החכמה:

חתום באוצרתי, אמנם הקץ הזה הוא חתום וסתום באוצרות ה', ואין אתנו יודע עד מתי קץ הפלאות: