ביאור יש"ר על התורה, דברים לב:כא

הם קנאוני בלא אל, הם עשו הרעה הזאת להקניאני במעשיהם, שאקנא לכבודי המחולל, בעבור שכבדו ללא אל, דהיינו לדבר שאינו אלוה:

כעסוני בהבליהם, הקציפוני בדבר שאין בו ממש, וכן בכמה מקומות כנה העצבים והאלילים בשם הבלי הגוים הבל המה, וכדומה:

ואני אקניאם בלא עם, גם אני אעיר בהם קנאה לכבוד עצמם, בתתי אותם עבדים לעם בזוי שאין לו נימוסים ומנהגים מסודרים, עד שתעלה בישראל קנאה לכבודם שהם נחלת ה' ונכנעים גם לעמים שפלים ונבזים, ויתכן שרמז על הכשדים, שנאמר בהם הן ארץ כשדים זה העם לא היה (ישעיה כ"ג י"ב), שלא היה נחשב לגוי, והקב"ה גידל אותם לרדות בהם את עמו, וירמוז בזה לגלות ראשון: