ביאור יש"ר על התורה, דברים לב:כ

ויאמר, מחשבות האל ורצונו לעשות כן, יקרא מאמר, כדרך ויאמר אלהים הנאמר במעשה בראשית, והנה עד הנה דברי משה והוא מדבר בלשון עצמו, מכאן עד פסוק הרנינו גוים הם דברי השם זולתי פסוק ל"א ול"ו שהם דברי משה, וגם הפסוק האחרון שב להיות דברי משה:

אסתירה פני מהם, אסיר מהם השגחתי, וזה רמז לסילוק שכינה בזמן הגלות, שבכל הזמן ההוא לא יעשה השם אותות ומופתים בארץ לטובת ישראל, לפי שהם בהסתר פנים:

אראה מה אחריתם, עד שאראה מה יהיה תכלית מעשיהם בצד להם, והנה לא אמר אראה על דרך הספק, כי הכל גלוי לפניו ית' והוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות: אלא טעמו רוצה אני לראות את אשר יעשו באחרית, כי ידעתי שע"י הצרות ירצו את עונם, ואח"כ אגאלם:

כי דור תהפכת המה, מתהפכים מענין לענין, והכונה שהם עלולים ליפול במכמרות היצר והם בעלי תמורה מטוב לרע ומרע לטוב, ולכן כמו שמרוב טובה נטו אל התאוות הגופניות והלכו אחרי אלהים אחרים, כן מכובד הצרות יזכרו וישובו אל ה', לפי שהם דור תהפוכות:

בנים לא אמן בם, מלשון ויהי אומן את הדסה (אסתר ב' ז'), שהוא על גידול הבנים והדרכתם בדרך ישרה, ואמר שלא ניכר בהם אמון, כלומר הוריתים בדרך טובה והם סרו ממנה: