ביאור יש"ר על התורה, דברים לב:יד

חמאת בקר, הוא השומן הנקלט על גבי החלב:

כרים, כבשים המפונומים במרעה:

ואילים בני בשן, שגדלים בהר בשן, שהיו שמנים:

חלב כליות חטה, חלב הכליות הוא הרך והמובחר, ואמר שיאכל החלק החשוב והטוב שבחטה, והוא הסולת:

חמר, יין בלשון ארמי, ואמר תשתה לנוכח, כאדם המדבר לחבירו, כל כך הוא רב עד שתשתה דם ענב שהוא מיץ הענבים בכל עת שתרצה, ותטעום בו טעם יין משובח וטוב, והנה הארץ רבת דבש ושמן ובשר ולחם ויין וכל פירות, וזהו תנובות שדי: