ביאור יש"ר על התורה, דברים כח:יז

ארור טנאך, הקדים בברכות פרי בטנך ואחר כך טנאך ומשארתך, כי פרי הבטן הוא הטוב והחביב יותר, ובקללה איחר אותו כי העונש יגיע תחלה בנכסיו ואם לא ישיב יענישהו בפרי בטנו, וכן הקדים בברכות נגיפת האויבים קודם הברכה באסמך ובכל משלח ידיך, כי ניצוח האויבים הוא להם הכבוד והצורך הגדול בכבוש הארצות וישיבתם לבטח בין העמים, ובקללות הקדים המארה בכל משלח ידיך ואח"כ הנגיפה מפניהם, כי הוא העונש שיגיע אליהם באחרונה ובו עלו בסוף: