ביאור יש"ר על התורה, דברים כו:יג

בערתי הקדש, שהוא המעשר, ולא לבד שהפרשתיו משאר תבואתי, אלא גם בערתיו מן הבית, שאינו עוד בביתי:

וגם נתתיו, וגם לא הפקדתיו ביד אחר כדי שיתנהו למי שראוי לו, ואפשר שהאיש ההוא נתרשל בדבר, אלא אני בעצמי נתתיו לאשר אני חייב לתת לו, ללוי לגר וגו':

ככל מצותך, שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר:

לא עברתי ממצותיך, תחלה אמר בדרך כלל שנתן המעשרות ולא עכבם אצלו, אבל גם בנתינה היה אפשר לעשות שלא כהוגן, כגון אם הקדים מעשר שני לראשון או המעשר ראשון לתרומה, או שהפריש ממין על שאינו מינו, ועל כל כיוצא בזה אמר לא עברתי ממצותיך:

ולא שכחתי, נזדרזתי בקיים המצות האלה כדי שלא לבא לידי שכחה: