ביאור יש"ר על התורה, דברים כו:יב

כי תכלה לעשר, יזהיר למי ששהה מעשרותיו שיבער אותם מן הבית:

בשנה השלישת, והיא שנת המעשר, שנה שכלו בו כל מיני מעשר, לפי שבשתי שנים הראשונות מעשרים מעשר ראשון ומעשר שני, ובשלישית מעשר ראשון ומעשר עני, ולא נמצא עוד מעשר שנתחייבו בו הבעלים:

ונתתה ללוי, נמשך למעלה אל כי תכלה, כאמרו ואחרי שנתת המעשר שני ללוי ומעשר עני לגר ליתום ולאלמנה, והם אכלו ממנו ושבעו, אז ואמרת וכו':