ביאור יש"ר על התורה, דברים כה:יח

אשר קרך בדרך, לא שלח לך מלאכים לקרוא מלחמה כדרך המלכים, אבל בא עליכם פתאום:

ויזנב בך, כרת זנבך, הם הנחשלים אחריך, שלא היה בהם כח ללכת, ומלת נחשלים כמו נחלשים, וכל זה עשה לבזותך ולהתפאר שהייתם לשחוק בעיניו:

ואתה עיף, צמא למים, כי ברפידים בא עמלק, ושם כתוב ויצמא העם למים:

רגע, מן הדרך, ואין רשעות גדולה מזו לבא להלחם עם אוהבי שלום שלא עשו עמו רעה, ורק הולכים לדרכם, וביותר בהיותם עיפים ויגעים:

ולא ירא אלהים, שב אל עמלק, וזהו נתינת טעם לכל מה שעשה, כי רק בכן בא להלחם בעבור שאין יראת אלהים בקרבו, כדרך אויבי ה' ומשנאיו: