ביאור יש"ר על התורה, דברים כה:א

כי יהיה ריב בין אנשים, הפרשה באה ללמד דיני המלקות, ולפי הפשט יתלה הכתוב הדינים האלו בריב שיהיה בין אנשים, כי על הרוב יתחייבו מלקות על כיוצא בזה, כגון שחבל בו בפחות משוה פרוטה, או שקלל חבירו בשם, וכיוצא בהם, אולם על דרך קבלת רבותינו שהמלקות הוא בכל חייבי לאוין, מה ענין לריב אשר בין אנשים, והלא האוכל נבילה בביתו לוקה וכן הזורע שדהו כלאים וכן כל שאר הלאוין, ואין בזה שום ריבה ועוד מה טעם והצדיקו את הצדיק? לפיכך דרשוהו בעדים זוממין, כגון שהעידו שהוא בן גרושה או בן חלוצה והוזמו, ולא נוכל לקיים ועשיתם לו כאשר זמם, לימד הכתוב שילקו:

ושפטים, השופטים:

את הצדיק, על שם סופו: